Jewrotica – A Sexual Website for the Mehadrin Kosher

JEWROTICA ראיון חושפני עם איו אופנהיימר, מייסדת אתר הארוטיקה הכשר למהדרין
פורסם ב 2013/04/05 | מיכה קינן | ISRAEL-LA MAGAZINE עם תגובה אחת

By Micha Keynan on April 5, 2013 [Israeli Week]

איוֹ אופנהיימר, יהודיה אמריקאית, גדלה במשפחה אורתודוקסית, למדה בישיבה ושיננה גמרא לפת שחרית ותלמוד לארוחת הערב * עכשיו היא הפכה לגורו הסקס היהודיה הראשונה ובנוסף ל”עייצאס” והרצאות לקהילות יהודיות היא השיקה את האתר הייחודי המשלב “מייסעס” ארוטיים ו”פרגנאנס” מסורתיים…

בקיץ 2012 ,באחד מאותם כנסים יהודיים מרוממי נפש,שנערך בירושלים עיר הקודש, קמה צעירה יהודיה בת 27 בשם איו אופנהיימר, חייכנית וחביבה ונציגת טקסס, והציעה בקול רם וברור שיש להקים כשירות לעולם היהודי הצעיר אתר אינטרנט חדש שיתן במה לכל צעיר או צעירה יהודים להציג סיפורים ארוטיים יהודיים, סקסים, ברם לא פורנוגרפים רחמנא ליצלן. בית חם לכל יהודי אורתודוקסי או חילוני, סקרן ושמבקש תשובות. כמה צעירים נלהבו לרעיון, ובו במקום יחד עם עוד חברה עיצבו את לוגו האתר החדש בצורת אדם וחווה שאת מבושיהם העדינים מסתיר מגן דויד.

האתר קרם עור וגידים באוקוטבר 2012 וקיבל הכשר מיידי עם הסלוגן המתבקש. Jewrotica.org קבע במרשתת את הסיסמה: “תהיה יהודי, תהיה סקסי”. היום, יותר משנה וחצי לאחר המאורע המכונן קוצר האתר תשומת לב ופעילות של מאות אלפי מעריצים המשתמשים באתר כבמה לסיפורים הכי נועזים מהחיים היהודיים שסופרו אי פעם. נערכים גם ערבי קריאה וירטואליים של הסיפורים המרגשים והורדרדים שללא ספק מעוררים אצל חברי האתר ריגוש מיני בלילות סגריר האחרונים.

ילדה טובה מבית אורתודוקסי

העברית של איו אופנהיימר מתנגנת וסקסית כמו האתר שלה. המראה המצודד שלה יכול להטעות גם חובב שמלות אשמאי זקן כמוני. היא אוהבת צבע, טיפוס ססגוני, מלאת חיים ומרץ, אין לה רגע דל. היא מקפידה למשוך את שפתותיה המלאות בליפסטיק אדום וציפורניה עשויות היטב ובוהקות בסגול נועז. כיאה לבעלת אתר סקסי יהודי ונועז היא לבושה בשמלה פרחונית עליזה ודי חושפנית,ל מרות שלא ציפיתי שתגיע עם שטריימל או בורקה.

מתברר שאופנהיימר נולדה בניו ג’רזי בבית מודרני אבל אורתודוקסי, בלי שמץ של רמז לסקס או חס וחלילה לספרות ארוטית. היא שקדה על לימודיה וההלכה היתה מרכז לימודיה. “בבית שמרנו שבת וכשרות. למדתי בישיבה שאינה פנימייה, ושם לבשנו רק חצאיות והתפללנו כמה פעמים ביום. התקדמתי מהר, וכבר בגיל 10 למדתי תלמוד וארמית. בתום הגימנסיה למדתי שנה בסמינר לבנות דתיות בירושלים, משבע בבוקר ועד עשר בלילה הייתי שקועה בטקסטים בעברית ובארמית”, היא מספרת.

אבל חיש קל התהפכו היוצרות כאשר היא עברה לקולג’ חילוני עם הרגלי חיים שונים ומשונים לבחורה יהודיה צנועה. היא המשיכה להקפיד על כל כללי הצניעות. לבשה שמלות ארוכות ונזהרה מלהתקרב לבחורים או לשהות איתם באותו חלל ביחידות. איו: “הייתי דתייה טובה, וגם היום אני שמחה שקיבלתי חינוך אורתודוקסי. בקהילה שממנה באתי אין מיניות גלויה אצל רווקים, ויש איסור נגיעה בין נשים לגברים. זה הופך כמובן כל מפגש מקרי בין גבר לאישה לטאבו, ובו בזמן – לארוטי”.

אולם חרף הקפדתה על כל הילכות הדת, וחוסר נסיונה המעשי בעיניני אישות וזוגיות, כל אימת שפנו אליה חברותיה הנבוכות היא היתה מייעצת להן בשמחה. “אפילו כשהייתי רק בת 15 ומעולם אפילו לא התנשקתי עם בחור”, היא מוסיפה.

הכיצד?

אופנהיימר: “אני מאוד מוחצנת, ישירה, כנה, קל לתקשר איתי ובלתי אפשרי להביך אותי, כי נוח לי מאוד עם הגוף שלי ועם הנפש”.

אבל מתברר שמתחת לפני השטח, הענינים לא זרמו על מי מנוחות, והיצר הנעים גבר והלך. הדחף המיני החל לתת אותותיו גם בנערה היהודיה הצנועה עד ש “בתיכון התחלתי לקצר את החצאיות, ובקולג’ יצאתי עם בחור יהודי דתי שהתפקר ושהשפיע גם עלי. ניסיתי לשמור על הכללים, והרבה זמן הצלחתי לדחות את הנשיקה הראשונה”.

חיים על חוף נודיסטים

בינתיים כצפוי התארגנה המשפחה למצוות השידוכים, ואירגנה לה פגישה עם בחור ישיבה שקדן. “אבל בסוף התחתנתי עם החבר שלי מהקולג’ בגיל 19″. לאחר שסיימה את לימודיה וקיבלה תואר ראשון ביהדות ויחסים בינלאומיים החלה לעבוד בניו יורק בחברה יעוץ אסטרטגי.

אופנהיימר: “החיים נכנסו למסלול מסודר, אבל הרגשתי שאני נחנקת בעולם הזה, שבו עובדים קשה כל השבוע ואז מוזמנים לסעודת שבת, שבה הגברים משוחחים עם הגברים והנשים עם הנשים על אותם נושאים משעממים”. היא ובעלה החליטו יום אחד שהסאה נגדשה, ושהם זקוקים לשינוי בהול. הם מכרו את מעט מטלטליהם וקנו כרטיס טיסה לרפובליקה הדומינקנית.

אופנהיימר: “בתוך יום עברתי מקהילה אורתודוקסית לאתר נופש שבו בגדים הם רק אופציה. בעצם, זה אתר לנודיסטים עם הרבה אירופאים. בשבילי זה היה מעבר חד מאוד – ממקום שבו הסתירו את כל הגוף למקום שבו לא מסתירים כלום.

“עבדתי שם כמדריכת יוגה, וזה היה אתגר לצניעות – כי בקהילה שממנה באתי נחשב לא צנוע לחשוף כתף, בזמן שבקהילה החדשה זה נחשב לא צנוע ללבוש בגדים, כי זה מושך תשומת לב. כשכולם עירומים – בלי מחיצות של בגדים ושל תכשיטים – כולם שווים, וכך הם יוצרים סוג חדש וחזק של צניעות. זה היה מאוד משחרר”.

וככה עם חיים חדשים ומשוחררים מכל כבלי המסורת והילכות הצניעות החמורים של בית הוריה, היא הציגה להוריה את הבשורה: “אמא שלי רק היתה מוטרדת מזה שהמקום לא היגייני, אבל הרגעתי אותה שהוא כן. היא ראתה בי מעין שליחת חב”ד מטעם עצמי, שעושה קירוב לאנשים עם ניצוץ יהודי. זה אירוני, כי אז כבר לא הייתי מאוד דתייה, אבל הייתי עושה קידוש על היין ומברכת ‘המוציא’ על החלה”.

אתר חדש עולה לרשת

מחופי הרפובליקה הדומיניקנית העליזים והנועזים עברה אופנהיימר לנהל מחנה קיץ בקוסטה ריקה, משם נדדה עם בעלה בתוך קארוון ישן במשך שנתיים ברחבי ארה”ב. בכל תחנה היא התנדבה בקהילות יהודיות ונתנה הרצאות בעשרות אוניברסיטאות, קהילות וכנסים על יהדות, על משפחה ועל ישראל. בנוסף הפיקה סרט תיעודי, ללא שום ידע מוקדם בצילום או בהפקה.

ושוב, מתחת לשטח היא ערכה מסע פנימי לגילוי הגופניות והמיניות של עצמה. היא מתחברת לחברים. ומספרת: “התיידדתי עם אקרובטים, רקדנים ולהטוטנים, גם לקחתי קורס לריקוד אמנותי”. בד בבד חיי נשואיה עולים על שרטון והיא מתוודה: “למזלי, עוד הייתי נשואה כשהקמתי את אתר JEWROTICA, כי אני לא יודעת אם היה לי נוח להפוך לאייקון של מיניות יהודית אם הייתי פרודה מבית אורתודוקסי. כאישה נשואה הרגשתי בטוחה יותר להיפתח ולעשות דברים קצת נועזים ומשוגעים”.

גלישה באתר מגלה כמה קטגוריות ראשיות: סיפורים. וידויים. ביקורת. לכל קטגוריה יש כמה דרגות של ארוטיקה מדרגה X ועד דרגה XXX שם אפשר אפילו למצוא תיאורים נועזים שכל הקורא תצלינה שתי אוזני. לי זה לא הזיז. צילומי עירום לא מצאתי שם באת, אפילו לא רמזי רמזים. אם היו לי תלונות בנידון, להלן תגובתה של אופנהיימר: “אם אתה מאוכזב אני יכולה להמליץ לך על אתרים אחרים עם תמונות כאלה”…

ומה אומרת אופנהיימר השובבה על הטקסט האירוטי שבאתר? “הכי חשוב לי זה שהאתר יתאים לכל יהודי. מישהו יכול לגלוש כדי לקרוא טקסט ארוטי עם רקע יהודי ולמצוא פתאום ניתוח של פרשת השבוע בנושא שקשור למיניות. וגם להפך, כמובן”.

איך משפיעים עליך כל הסיפורים האלה?

אופנהיימר: “לפעמים זה כיף, שובב ואפילו ארוטי, אבל לעיתים אני חוששת שכל המיניות הזאת תשרוף אותי. כרגע זה משתלט לי על כל היום והלילה, זה גם העיסוק שלי וגם התחביב שלי”.

מי מחליט מה יכנס לאתר ומה לא?

אופנהיימר: “אני דוחה רק טקסטים גרועים, אבל אני לא רוצה לצנזר את התכנים, שאותם קובעים הגולשים. יש לנו גם טקסטים יהודיים לגמרי, עם ערכים ועם רגשות יהודיים, וגם, פה ושם, טקסטים על ‘יחסי מין עם מנורה בצד’”.

באתר שלה מצאתי כמה שכיות חמדה קונטברסלים, כגון, כתבה על אישה שמחפשת בן זוג גוי מתוך מטרה לשפר את נסיונה וחוויותיה ולהרחיב את אופקיה. “המאמר הזה עורר ויכוח עצום”, מגיבה אופנהיימר. ישנו מאמר שבוחן את השאלה מדוע רבנים אורתודוקסים לא מאפשרים מגע גופני לא מיני בין גברים לנשים לפני הנשואין. גולת הכותרת היא מאמרים על סיפורים ארוטיים בתנ”ך כגון שמשון ודלילה, דויד המלך ואבישג על הגג, משה רבינו המגמגם ורחב הזונה מיריחו.

על אילו סיפורים באתר את ממליצה?

“באתר שלנו יש כמה סיפורים עסיסיים על יחסים בין יהודים לגויים. למשל, סיפור שמספר על מערכת יחסים רומנטית בין תלמידה מארה”ב, שלומדת בסמינר לבנות דתיות בירושלים, לבין ערבי ישראלי. זה סיפור שבו מנפצים באותו זמן איסורים דתיים, תרבותיים וחברתיים, וזה מאוד ארוטי. אף על פי שגם אני למדתי בירושלים, זה לא הסיפור שלי”.

איזה סוג שאלות ועצות מחפשים הגולשים שלך?

אופמנהיימר: “הם שואלים מה דעתי על שעווה ועל מלקות. אני לגמרי בעד יצירתיות. אם זה מביא ליותר מין ולמין טוב יותר, אז למה לא. אחרים מבקשים עצות לגבי בעיות פיזיולוגיות, ואני מפנה אותם למומחים. אני לא יכולה לפתור בעיות כאלה, אבל אני יודעת למי להפנות אותן; יש לנו סקסולוגית יועצת מלוס אנג’לס. שמה הוא ד”ר’ לימור בלוקמן, היא מאוד מנוסה ובעלת שם עולמי”.

איך היהדות האורתודוקסית מתייחסת לאתר שלך?

“התקשורת אורתודוקסית השמרנית לא כלכך מתלהבת בלשון המעטה מהאתר. קיבלתי הרבה ביקורת ויכול להיות שזה יפגע בי, אם אחליט יום אחד לחזור לעולם הדתי, אבל אני חיה מיום ליום ועושה את מה שאני מאמינה בו. לכן אני מוכנה לקחת את הסיכון.

“חשוב לי להדגיש שזה לא סיפור על נערה שומרת מצוות שהחליטה להשתולל ולהתפרע. אני עדיין שומרת מצוות, אני לא מבטלת את עברי ולא מורדת בדת – רק מכניסה חוויות וניסיונות חדשים לתוך העצמי-היהודי שלי”.