אומרים לנו שיש סקס כשר

יגאל אבידן, ברלין – December 28, 2012

כנסים יהודיים יכולים להיות מקום מאוד ארוטי, בייחוד בשעה שתיים לפנות בוקר. בחודש יוני ישבו בירושלים 120 פעילים יהודים צעירים מכל העולם והעלו רעיונות איך לשפר את מצב העם היהודי ואת הקשר בין יהודים לישראל. גם איוֹ אופנהיימר (27) מטקסס היתה שם. היא הציעה, למשל, לממן לזוג יהודי טרי ירח דבש של שנה, שיעבור בין בתי חב”ד בארה”ב ויחליף בכל מקום את השליחים שם לשבוע. הציעה גם “שירות לעולם”, שישלח צעירים יהודים בני 18 לסייע לנזקקים בעולם במשך שנה. אבל הרעיון הכי מוצלח שלה היה JEWROTICA, אתר לסיפורים ארוטיים יהודיים, שיהיה סקסי אבל לא פורנוגרפי, כדי שגם אפיקורסים וגם אורתודוקסים ימצאו שם בית חם. עם חברה לכנס היא עיצבה את הלוגו של האתר המוצע, בדמות אדם וחווה, שאת ערוותם מכסים מגיני דוד.

האתר הארוטי הכשר הגיע אמנם רק למקום החמישי בכנס (המנצח היה מבצע “אמץ סבתא”, שמחבר בין עולים צעירים לניצולי שואה בישראל). ואולם לא אחת כאופנהיימר תישבר. לא חלפו ארבעה חודשים, ו-JEWROTICA הושק ברשת בסיסמה: “תהיה יהודי, תהיה סקסי”. בימים אלה מארגנת איו בארה”ב ערבי קריאה מול חברים וירטואליים, ומסתובבת בעולם כדי לעורר אצל היהודים ריגוש מיני בלילות החורף הקרים.

הלם תרבותי ראשון

נפגשנו בבית קפה בברלין. אף על פי שהגיעה לעיר לראשונה בחייה, התייצבה אופנהיימר לראיון בדייקנות יקית ועם זוג אופניים, צעירה חייכנית וחברותית שאין אצלה רגע דל. היא הופתעה לראות את הצלם, אבל התעשתה מייד, שלפה ליפסטיק והתענגה על כל פלאש. אף על פי שהעברית שלה די טובה, עברנו לאנגלית, כי חשוב לה לדייק. בייחוד כשמדברים על הלכה ועל מיניות.

ההלכה היתה מרכז חייה שנים רבות. אופנהיימר גדלה בניו ג’רזי, במשפחה אורתודוקסית מודרנית ובלי מיניות, לא בבית הספר ולא בקהילה. “בבית שמרנו שבת וכשרות. למדתי בישיבה שאינה פנימייה, ושם לבשנו רק חצאיות והתפללנו כמה פעמים ביום. התקדמתי מהר, וכבר בגיל 10 למדתי תלמוד וארמית. בתום הגימנסיה למדתי שנה בסמינר לבנות דתיות בירושלים, משבע בבוקר ועד עשר בלילה הייתי שקועה בטקסטים בעברית ובארמית”.

המעבר לקולג’ חילוני היה עבורה הלם תרבותי גדול, אבל היא המשיכה להתנזר ממכנסיים וגם מלובשי מכנסיים. היא הקפידה על הלכות ייחוד, ונזהרה מלשהות לבד עם גבר זר בחדר.

“הייתי דתייה טובה, וגם היום אני שמחה שקיבלתי חינוך אורתודוקסי. בקהילה שממנה באתי אין מיניות גלויה אצל רווקים, ויש איסור נגיעה בין נשים לגברים. זה הופך כמובן כל מפגש מקרי בין גבר לאישה לטאבו, ובו בזמן – לארוטי”.

ולמרות זאת, הפכה אופנהיימר כבר מגיל צעיר ליועצת הזוגיות של חבריה, “אפילו כשהייתי רק בת 15 ומעולם אפילו לא התנשקתי עם בחור”. איך זה? פשוט: “אני מאוד מוחצנת, ישירה, כנה, קל לתקשר איתי ובלתי אפשרי להביך אותי, כי נוח לי מאוד עם הגוף שלי ועם הנפש”.

Oppenheimer during her marriage, at a time when she still adhered to Jewish codes of modesty. | Photo credit: Public domain

לאט לאט גברה המיניות שלה על האיסורים. “בתיכון התחלתי לקצר את החצאיות, ובקולג’ יצאתי עם בחור יהודי דתי שהתפקר ושהשפיע גם עלי. ניסיתי לשמור על הכללים, והרבה זמן הצלחתי לדחות את הנשיקה הראשונה”.

המשפחה ניסתה לשדך לה בחור ישיבה נחמד, אבל היא התחתנה בגיל 19 דווקא עם החבר שלה. בגיל 23 השלימה תואר ראשון ביחסים בינלאומיים וביהדות והחלה לעבוד בניו יורק כיועצת אסטרטגית. “החיים נכנסו למסלול מסודר, אבל הרגשתי שאני נחנקת בעולם הזה, שבו עובדים קשה כל השבוע ואז מוזמנים לסעודת שבת, שבה הגברים משוחחים עם הגברים והנשים עם הנשים על אותם נושאים משעממים”.

כעבור שלוש שנים התפטרה מהעבודה ונפטרה מרוב חפציה, קנתה עם בעלה כרטיס לכיוון אחד, והם נחתו ברפובליקה הדומיניקנית. “בתוך יום עברתי מקהילה אורתודוקסית לאתר נופש שבו בגדים הם רק אופציה. בעצם, זה אתר לנודיסטים עם הרבה אירופאים. בשבילי זה היה מעבר חד מאוד – ממקום שבו הסתירו את כל הגוף למקום שבו לא מסתירים כלום.

“עבדתי שם כמדריכת יוגה, וזה היה אתגר לצניעות – כי בקהילה שממנה באתי נחשב לא צנוע לחשוף כתף, בזמן שבקהילה החדשה זה נחשב לא צנוע ללבוש בגדים, כי זה מושך תשומת לב. כשכולם עירומים – בלי מחיצות של בגדים ושל תכשיטים – כולם שווים, וכך הם יוצרים סוג חדש וחזק של צניעות. זה היה מאוד משחרר”.

למרות הגדרתה החדשה למושג הצניעות, הוריה קיבלו את החיים החדשים שלה. “אמא שלי רק היתה מוטרדת מזה שהמקום לא היגייני, אבל הרגעתי אותה שהוא כן. היא ראתה בי מעין שליחת חב”ד מטעם עצמי, שעושה קירוב לאנשים עם ניצוץ יהודי. זה אירוני, כי אז כבר לא הייתי מאוד דתייה, אבל הייתי עושה קידוש על היין ומברכת ‘המוציא’ על החלה”.

בעירום?

“בקידוש לבשתי משהו”.

ארבע קטגוריות של צניעות

התחנה הבאה של אופנהיימר היתה מחנה קיץ בקוסטה ריקה, שאותו ניהלה. בהמשך גרה בקרוואן והסתובבה עם בעלה שנתיים ברחבי ארה”ב. היא התנדבה בקהילות יהודיות והרצתה במאות אוניברסיטאות, קהילות וכנסים על יהדות, על משפחה ועל ישראל. גם עשתה על הנושאים הללו סרט תיעודי, אף על פי שאין לה שום ידע מוקדם בצילום או בהפקה. באותו הזמן המשיכה במסע לגילוי הגופניות והמיניות, אבל הפעם בקרקס. “התיידדתי עם אקרובטים, רקדנים ולהטוטנים”, היא מספרת, “בחודש הבא אני מתחילה קורס לריקוד אמנותי”.

ככל שגבר עיסוקה המקצועי בזוגיות ובמיניות, כך התפוררה דווקא הזוגיות שלה עצמה. “למזלי, עוד הייתי נשואה כשהקמתי את אתר JEWROTICA, כי אני לא יודעת אם היה לי נוח להפוך לאייקון של מיניות יהודית אם הייתי פרודה מבית אורתודוקסי. כאישה נשואה הרגשתי בטוחה יותר להיפתח ולעשות דברים קצת נועזים ומשוגעים”.

The Jewrotica website. Samson and Delilah are the Bible’s sexiest couple, says Oppenheimer | Photo credit: Public domain

האתר מחולק על פי נושאים – למשל, סיפורים רומנטיים, מוזרים או שובבים, וגם וידויים וביקורות, ויש בו ארבע קטגוריות. אמא שלה, למשל, קוראת רק את הטקסטים שמסווגים PG – סיפורים רומנטיים שמתאימים לכל מבוגר. בקטגוריה הרביעית והנועזת מכולן, XXX, אפשר למצוא תיאורים מיניים גרפיים. “הכי חשוב לי זה שהאתר יתאים לכל יהודי. מישהו יכול לגלוש כדי לקרוא טקסט ארוטי עם רקע יהודי ולמצוא פתאום ניתוח של פרשת השבוע בנושא שקשור למיניות. וגם להפך, כמובן”, היא אומרת בחיוך שובב.

כדי לשמור על שלום הבית היהודי, אין באתר צילומי עירום, מה שהיה מרחיק הרבה קוראים דתיים. “אם אתה מאוכזב אני יכולה להמליץ לך על אתרים אחרים עם תמונות כאלה”, היא אומרת.

לפני זמן מה הוזמנה אופנהיימר לבקר במוזיאון האמנות הארוטית במיאמי. היא חקרה וגילתה כי בעלת המקום, נעמי וילציג, היא יהודייה בת 78, נשואה לניצול שואה, שגדלה בבית דתי והיתה במשך שנים פעילה בקהילה היהודית ובחב”ד. היא בנתה לעצמה במשך כעשרים שנה אוסף יצירות אמנות אירוטיות, ובגיל 70 פתחה את המוזיאון. אופנהיימר הכינה כתבה על המוזיאון ופירסמה אותה באתר, בלוויית צילומים של ציורים ושל פסלים מהמוזיאון. “אבל פורנוגרפיה או צילומים ארוטיים של בני אדם הם מחוץ לתחום, כי אנחנו רוצים לשמור על תדמית רצינית ולפרסם גם מאמרים אקדמיים”.

חוויות עם שמשון הגיבור

אפשר למצוא ב-JEWROTICA טקסטים שמתמודדים עם שאלות עקרוניות ביהדות – למשל, מאמר של אישה שמחפשת בן זוג לא-יהודי כדי להרחיב את ראיית העולם שלה. “המאמר הזה עורר ויכוח עצום”, אומרת אופנהיימר. טקסט אחר מעלה את השאלה אם לא הגיע הזמן שרבנים אורתודוקסים יאפשרו מגע פיזי בין גברים לנשים ורק יאסרו על מין לפני הנישואים. סידרה שלמה נקראת “מפגשים ארוטיים מאחורי דלתיים סגורות עם גיבורי התנ”ך” – למשל, עם משה כבד הלשון, עם אהרן או עם רחב הזונה מיריחו.

מי הגיבורים הכי סקסיים בעינייך?

“שאלה מצוינת. אני אוהבת את סיפור שמשון ודלילה. יש משהו מאוד ארוטי בסיפור על החבל והשיער”.

אף על פי שדלילה נוכרייה?

“כן, זה דווקא מרגש. באתר שלנו יש כמה סיפורים עסיסיים על יחסים בין יהודים לגויים. למשל, טקסט שמספר על מערכת יחסים רומנטית בין תלמידה מארה”ב, שלומדת בסמינר לבנות דתיות בירושלים, לבין ערבי ישראלי. זה סיפור שבו מנפצים באותו זמן איסורים דתיים, תרבותיים וחברתיים, וזה מאוד ארוטי. אף על פי שגם אני למדתי בירושלים, זה לא הסיפור שלי”.

הסיפור שלה הוא ניסיון “להחלים”, כלשונה, משש שנות נישואין. לא, היא לא בודדה, והיא מוכנה לומר בצחקוק ביישני שהיא “מוקפת באנרגיה מינית”. אנשים מתנדבים לספר לה על חוויותיהם המיניות ולפטפט איתה על סקס. “לפעמים זה כיף, שובב ואפילו ארוטי, אבל לעיתים אני חוששת שכל המיניות הזאת תשרוף אותי. כרגע זה משתלט לי על כל היום והלילה, זה גם העיסוק שלי וגם התחביב שלי”.

סיפור על גבר שחוזר מתפילה ומסתער בתשוקה על רעייתו, ותוך כדי האקט המיני צונחת לה מטפחת הראש לרצפה, נחשב לטקסט יהודי?

“אני דוחה רק טקסטים גרועים, אבל אני לא רוצה לצנזר את התכנים, שאותם קובעים הגולשים. יש לנו גם טקסטים יהודיים לגמרי, עם ערכים ועם רגשות יהודיים, וגם, פה ושם, טקסטים על ‘יחסי מין עם מנורה בצד'”.

גם יהודים ליברליים כותבים שהם נהנים לגלות את המיניות במסורת היהודית. אפילו חברי הקהילה האורתודוקסית, שבה היתה חברה, עולים אליה לרגל כדי להתוודות על הרפתקאות עסיסיות או לבקש עצות לשיפור חיי המין בנישואים. “הם שואלים מה דעתי על שעווה ועל מלקות. אני לגמרי בעד יצירתיות. אם זה מביא ליותר מין ולמין טוב יותר, אז למה לא. אחרים מבקשים עצות לגבי בעיות פיזיולוגיות, ואני מפנה אותם למומחים. אני לא יכולה לפתור בעיות כאלה, אבל אני יודעת למי להפנות אותן”.

התגובות שהכי ריגשו אותה הגיעו דווקא מהעולם החרדי. למשל, החרדית מבני ברק, אם לחמישה, שכותבת שירה ארוטית בלילות, ושלחה לה שירים שעד עכשיו ראו רק מגירה; או רווקים חרדים מברוקלין, ש”סיפרו שהם לא עומדים בשמירת הנגיעה, והודו לי שבזכות האתר הם כבר לא מרגישים כל כך בודדים, נבוכים ואשמים”.

התקשורת השמרנית, כצפוי, אינה סובלנית כל כך עם האתר שהקימה. היא כבר זכתה שם לקיתונות של ביקורת, על כך שהוציאה את המיניות מחדר המיטות. “יכול להיות שזה יפגע בי, אם אחליט יום אחד לחזור לעולם הדתי, אבל אני חיה מיום ליום ועושה את מה שאני מאמינה בו. לכן אני מוכנה לקחת את הסיכון. חשוב לי להדגיש שזה לא סיפור על נערה שומרת מצוות שהחליטה להשתולל ולהתפרע. אני עדיין שומרת מצוות, אני לא מבטלת את עברי ולא מורדת בדת – רק מכניסה חוויות וניסיונות חדשים לתוך העצמי היהודי שלי”.

הסערה בין הסדינים היהודיים מוגבלת בינתיים לקהילה וירטואלית אנונימית ברובה, אם כי האתר מתכוון לארגן ערבי קריאה ארוטיים ליהודים. אופנהיימר הוזמנה לנאום ב”שבוע המין” של אוניברסיטת ייל באביב הקרוב, וסוכן ספרותי בירושלים אפילו הציע לה לחבר אנתולוגיה ארוטית יהודית. בינתיים היא חושבת על שדרוג: “כמה מבין עשרת חברי המערכת של האתר עברו הכשרה כמחנכי מיניות, ויוכלו להעביר סדנאות כאלה. אני בעצמי עושה בימים אלה תחקיר על טנטרה בישראל, אבל בינתיים, כל מה שאני רוצה זה רק לזרום עם הגולשים”.